בניגוד לנרטיב המסורתי שיצא מדמשק במשך עשרות שנים, חושף נשיא סוריה אחמד אל-שרע בריאיון לעיתון Jewish Journal חזון חדש לסוריה שלאחר המלחמה. לפי דבריו, מדובר בקו פוליטי ריאלי המתבסס על איזון ביחסים עם מדינות האזור. הנשיא הסורי נזהר מלתרץ את העבר, אך מנסה להתקדם ממנו באמצעות בניית חוזה חברתי חדש למדינה.
“ממשלה מכלילה” וביטחון הדדי
אחד הדברים הבולטים בריאיון של השרע הוא חזונו לסוריה כמדינה רב-תרבותית ורב-דתית. הוא הדגיש את זכותם של כל הסורים לשוב למדינתם – כולל יהודים, דרוזים ונוצרים שנשללו מהם רכושם בתקופת המשטר הקודם. בכך הוא מעביר מסר סימבולי ופוליטי – פנים וחוץ: מדינה שוויונית.
האמירה הנועזת ביותר הייתה התייחסותו לנושא הרגיש – הקשר עם שכנתה מדרום, ישראל. השרע דיבר על “פתיחות מדודה” בנושא, והביע נכונות לחזור להסכם הפרדת הכוחות משנת 1974, תוך הדגשה על שמירה על ביטחון האזרחים בדרום סוריה. בכך הוא מנסה להפוך את הדף הישן של איום הדדי – לדוקטרינת ביטחון הדדי.
| “העבר נוכח. אבל חובתנו כעת היא לא לחזור עליו – אפילו לא בגרסה קלה יותר. עלינו ליצור משהו חדש לחלוטין.” – הנשיא אחמד אל-שרע, Jewish Journal |
בריאיון עם העיתונאי ג’ונתן באס, אמר השרע:
“סוריה החדשה אינה חוששת מצעדים לא שגרתיים למען השלום. יש לנו אויבים משותפים, ואנו יכולים לשחק תפקיד מרכזי בביטחון האזורי.”
פרשנים רואים בדברים רמז ברור לכך שייתכן שהקשרים עם ישראל יילכו רחוק יותר מהמקובל, במיוחד על רקע האיבה המשותפת כלפי איראן.
הבנה סורית חדשה של כוח והשפעה
בצעד נוסף המצביע על שינוי באסטרטגיה הסורית, הביע השרע את רצונו להיפגש עם נשיא ארה”ב לשעבר דונלד טראמפ, אותו כינה “איש שלום”. הוא אף קרא לארצות הברית לסייע בבניית מוסדות הנשענים על שקיפות ויושרה.
נראה שהנשיא הסורי מבין היטב את האתגרים החיצוניים, ומאמץ גישה חדשה להתמודדות עימם: שותפות במקום בידוד. עם זאת, הצלחת הדרך הזו תלויה בשיתוף הפעולה הבינלאומי עם גישת השרע – שעד כה נראית זוכה להיענות זהירה חיובית.
אך השאלות נותרות פתוחות: מה גבולות השותפות הזו? מהי התועלת האמריקאית והישראלית בהצלחת הגישה הזו?
יש הטוענים שהתשובה קשורה במתרחש בעזה, כאשר לפי מקורות בלתי רשמיים, הנשיא הסורי קיבל את ההצעה שהעלה טראמפ בפני מצרים וירדן לקלוט אזרחים פלסטינים מרצועת עזה. האם דמשק תהפוך בכך לשער לעיצוב המזרח התיכון החדש?
